זוהי תביעה על סך 17800 ש"ח לפיצויים בטענה שנגרם נזק בלתי הפיך לתמונה של האומן מנשה קדישמן השייכת לתובע נזק שנגרם, לטענת התובע בשל רשלנותה של הנתבעת.
לטענת התובע, בתאריך 25/09/06 הוא מסר לנתבעת שתי תמונות של הצייר מנשה קדישמן בגודל של 90 x70 ס"מ, האחת צבעונית והשניה לבנה. התמונות נמסרו לנתבעת ואוכסנו בחדר ששימש כמחסן לפריטים יקרי הערך, בקומת הקרקע בביתו של מנהל הנתבעת. בין הצדדים הוסכם כי התמונות יוצגו באתר האינטרנט, לשם מכירתן.
התמונות נמסרו לנתבעת לצורך צילומן והצגת הצלום באתר האינטרנט ועל פי המוסכם בין הצדדים, התובע היה אמור לאסוף את התמונות חזרה אליו מספר ימים לאחר מכן, לאחר יום הכיפורים, אך בפועל התמונות נשארו בחזקת הנתבעת תקופה ארוכה, עד לחודש מאי 2007.
מסירת התמונות לנתבעת נועדה כאמור לצורך צילומן והצבת הצילום באתר האינטרנט לשם מכירתן. התמונות לא נמכרו דרך אתר האינטרנט של הנתבעת ועל כן התובע החליט למכרן דרך בית מכירות "מונטפיורי" ולצורך כך הוא ביקש לקבל את התמונות חזרה מהנתבעת לשם העברתן לאותו בית מכירות.
לטענת התובע, בתאריך 1/05/07, הוא הגיע לביתו של מנהל הנתבעת וקיבל לידיו את התמונות כשהן עטופות בניילונים ואטומות.
התמונות נלקחו מהקומה העליונה בבית מנהל הנתבעת ולא מאותו חדר "כספת" שבקומה התחתונה.
באותו יום, כשהגיע התובע לבית המכירות "מונטפיורי", התמונות נבדקו ע"י נציג בית המכירות והתברר כי מופיעים עליהן כתמים רבים, ככל הנראה בשל חומר כלשהוא שרוסס עליהן, ועקב כך נגרם להן נזק. התמונה בה עסקינן, האמורה להיות בצבע לבן ניזוקה בצורה משמעותית עד כדי כך שלא ניתן לתקנה, ולא ניתן היה למכור אותה.
לטענת התובע, הנתבעת ברשלנותה, גרמה לנזק לתמונות ועל כן עליה לפצותו בגין נזקים אלו.
אחת מבין שתי התמונות, התמונה הצבעונית, נמכרה, לאחר שיקום, דרך בית המכירות מונטפיורי אך התמונה הנוספת, הלבנה, בהעדר אפשרות שיקום לא נמכרה והתביעה דנן היא בגין הנזק שנגרם לה.
לטענת הנתבעת, אין חלה עליה חובה כלשהיא לפיצוי התובע בגין הנזקים הנטענים, כי התמונות הוחזקו על ידה בצורה סבירה, לא בוצעה על ידה כל פעולה שהיא שגרמה לתופעת הכתמים וכי אין היא יודעת את מקור הווצרותם של אותם כתמים.
לדברי הנתבעת התמונות נמסרו לתובע, במעמד קבלתם הוא פתח את העטיפות, ווידא שאלו הן התמונות, הבחין במצבן שהיה זהה למצבן ביום מסירתן לידי נציג הנתבעת ורק לאחר מכן העמיס אותן על רכבו.
עוד טוענת הנתבעת כי אין להטיל עליה אחריות כלשהיא למצב התמונות כי על התובע היה לקחת את התמונות חזרה לידיו מספר ימים לאחר מסירתן אך נמנע מלעשות כן משך חודשים רבים ועל כן אין לו להלין אלא על עצמו.
דיון
מטעם התובע העידו לפניי התובע עצמו, אשתו גב' אילנה שפיגל וכן מר מרקו דוד, אומן ובעל גלריה לאומנות, המתמחה בציוריו של קדישמן.
מטעם הנתבעת העיד מר סנדר.
עדותה של גב' אילנה שפיגל תואמת את גרסתו של התובע באשר לטענה כי במועד קבלת התמונות חזרה התמונות נשארו עטופות והן נפתחו לראשונה רק בבית המכירות מונטיפיורי.
בעניין זה עדותם של התובע ואשתו נשמעו אמינות למדיי ולא ראיתי מקום שלא לקבל עדותם לגביו.
מעדותו של מר מרקו דוד עולה כי לאחר שבדק את התמונה גילה כי רוסס עליה מאחור חומר בלתי מזוהה שחדר מעבר לבד והשאיר כתמים בהירים משני הצדדים. לדבריו, קיימת אפשרות לשקם את התמונה אך ספק אם הצייר מנשה קדישמן יסכים לחתום שוב על התמונה לאחר שתעבור שיקום זה. בנוסף, מדגיש מר דוד כי אין אפשרות לשלול בוודאות שהחומר שרוסס לא ימשיך להשפיע לאחר השיקום.
מר דוד מרקו החזיק בתמונה נשוא הדיון יחד עם התמונה הנוספת בגלריה שלו לצורך מכירתן אך לא הצליח למכור אותן מאחר ולא התקבלו הצעות התואמות את דרישת התובע. מר מרקו אף בדק את התמונות לאחר הנזק שנגרם להן כאמור וחיווה דעתו לעניין אפשרויות השיקום.